הקדמה

כלים חדשניים נכנסים לשוק מדי שנה.
אך במהפך כזה, התעשייה משנה את פניה.
כלים בסיסיים מוחלפים בכלים מתקדמים מאוד.
לכל תהליך מוחדר כלי בינה, לעיתים בלי להבין את המהות או אם זה עוזר.
פעמים אחרות זהו תהליך מסודר ומחושב, שיש בו שכל.

גם בתהליך מחושב וגם בתהליך מהיר, אפשר לראות את העולם מתנסה ועושה ניסויים - איפה כלי הבינה מתאימים ואיפה פחות.
כשהכלים רק נכנסו לכל התהליכים, אנשים מיהרו להתאבל על המקצועות הריאליים.
אך זה לא המצב, הכלים עזרו לנו להאיץ תהליכים שלוקחים חודשים או ימים, לימים ושעות.

אבל זה לא אומר שלכל דבר קטן צריך להפעיל מערך הכולל שליחת בקשות לשרת אי שם בעולם, כדי שמערכת על תחשב בעזרת טנסורים ותעשה גישות משלה, רק בשביל להבין מה מזג האוויר מחר.

לא צריך לעשות הר מעכבר,
לא צריך להרוג זבוב עם טנק,
ולא צריך בינה בשביל פעולה כה פשוטה.

בנימה זו, בפוסט נציג כמה מקרים שאתם לא באמת צריכים בינה.

פעולות קטנות

פעולות קטנות או קצרות:

• לכתוב שורה לקובץ
• לפתוח אתר כלשהו
• למתכנתים - לפתור באג קטן בשורה

בפעולות קטנות שלוקחות לנו מעט זמן, יש לנו חסכון קצר -
לעיתים לכתוב את הפרומפט המדויק ייקח יותר זמן.
פעמים אחרות בשביל שהבינה תבין את הקונטקס היא צריכה לאגור הרבה מידע,
לפעמים הבינה תעבוד יותר לאט מאיתנו במידה ואנו מורגלים לפעולות שאנו מבצעים,
ואחרון חביב - כאשר אנו מפסיקים לבצע פעולות אפילו אם הן קטנות, מתחיל אצלנו ניוון.
לא נדע איך לבצע אותם!

כל אלו פעולות חוסכות בקטנה, אך עם הזמן גם חסכון בקטנה מצטבר.
גם מבחינה המשאבים וגם מבחינת האינטואיציה שלנו.

חיפושים פשוטים

כל שיטות המחקר כמעט השתנו, אם בעבר הרחוק יותר תלמידים היו צריכים ללכת לספרייה כדי לחקור,
זה עבר לאינטרנט, חיפוש בגוגל וויקיפדיה נחשב ללחקור,
היום חקר זה לשאול את הבינה המלאכותית.
ובמצב הגרועה ביותר, אפילו לא לאמת את הבינה.

מבחינתי זה הניוון הגדול ביותר עבורנו, להפסיק ללמוד איך לחקור, להפסיק להבין שיטות מחקר יותר אמינות,
לבנות אינטואיציה על איזה מקור אנו סומכים ועל איזה לא.

לא משנה באיזה מקצוע אנו עוסקים, זה חשוב להבין את האמת העומדת מאחורי הקלעים,
למשל בשאלות על התנהגות או פסיכולוגיה, ניתן לראות שכלי הבינה של גוגל שואב הרבה מאוד מידע מרדיט, האם זה מספיק טוב עבורכם?

כתיבה וקריאה

קריאה

אנשים כבר לא קוראים, עזבו ספרים, כמעט לא קוראים שום דבר.
הורגלנו לסרטונים קצרים, אפילו כותב הפוסט הזה נאלץ להודות שהוא חוטא בדבר - אפילו סרטונים של דקה או שתיים כבר קשה לצפות.
יתרה מכך, אנשים כבר הפסיקו לקרוא את כל הכתבה, הפסיקו לקרוא דוקומנטציה וכמובן הפסיקו לקרוא סיכומים ארוכים.

כל סיכום, מייל או שיחה ישר עוברת לבינה כדי לתמצת אותה.
אם אתם צוללים לשיחה כלשהי או לתוכן כלשהו ואתם רק רוצים להתחיל בסיכום - זה בסדר.
אולם זה לא תחליף לקריאה רצינית כשצריך.

כתיבה

לא כולם רוצים לכתוב וזה ברור לי.
אולם אנו נכנסים לעידן ניווני מפחיד, יש ילדים כיום שבקושי יודעים לכתוב פסקאות,
יש ילדים בכיתה ו’ שלא יודעים קרוא וכתוב!

זה יהיה מפחיד לחשוב שבעתיד רוב הכתיבה כבר לא תתבצע על ידי אנשים,
כבר כיום זה קורה, אני חווה יותר ויותר טקסטים - במיוחד ארוכים - שנכתבו על ידי בינה.

במקרה הטוב - הטקסט קצר, קולע למטרה וניתן לקרוא אותו.
במקרה הרע - הבינה משתמשת בשפה חצי שקספיירית, חצי מומצאת.
אני מוצא את עצמי קורא טקסטים שאין לי מושג איך הם נכתבו.

העצה שלי זה לתרגל כתיבה, אפשר לכתוב ולהעביר את זה בכלי הבינה כדי לבצע התאמות ושינויים קטנים,
כאשר אתם מעבירים לבינה את כלל יכולת הכתיבה שלכם, אתם מאבדים את האישיות בכתיבה שלכם.

לאחרונה גם מדובר על זה שכלי בינה מבצעים הסתרת החתימה שלהם בטקסט, כדי שיוכלו לזהות בקלות יותר אם זה נכתב על ידי כלי בינה או לא.
תארו לכם שאחרי הכל - לא יישאר דבר שעשיתם, כי הבינה עשתה את הכל.

תמונות של המציאות

חלק מהחיים שלנו כוללים תמונות שאנו מצלמים,
כלי הבינה מאפשרים בקלות עריכה ואפילו אוגמנטציה של התמונה - הוספה של רהיטים, שינוי אנשים, מחיקת דמויות וכדו’…
מה שמאפשר מאוד בקלות ליצור תמונות שאינם במציאות.

לפעמים זה נחמד לקבל תמונה ערוכה היטב, אך שימוש שלא לצורך ירגיל אתכם ליצור תמונות פשוט לא מציאותיות.
להסתכל על התמונות אחרי שנים ולראות עריכה שלא בהכרח מתאימה - לדעתי זה פשוט לא כיף.

במובנים אחרים כאשר אתם מפרסמים מוצר כלשהו, במקרים כאלו התמונות חייבות להתאים למציאות אחרת אתם תמצאו את עצמכם מאכזבים הרבה לקוחות.

שאלות מוסר

בעבר אנשים היו מתייעצים עם חברים, קולגות, הורים או שואלים אדם זר באינטרנט.
כיום השאלות מופנות כלפי כלי הבינה.

האם כדאי לי להאתמן שעתיים אחרי אוכל,
האם כדאי לי לצאת עם חברים היום או מחר,
איך לכתוב תגובה שלא תפגע באדם.

כמובן שאנשים צריכים ייעוץ, אך כאשר הייעוץ הופך כמעט לאובססיבי, שאנו נמצא את עצמינו חסרי אונים בשאלות שבעבר היו יכולות להיות לנו טריוויאליות.
אנו נאבד את היכולת הכי חשובה לנו - לדעת מה טוב עבורנו.

אנו לא צריכים לאבד את עצמינו בחיפוש אחר האוטומציה האולטימטיבית,
התהליכים שאנו עוברים בונים לנו את האינטואיציה,
אם נעביר את כל התהליך לכלים אוטומטיים נאבד את האינטואיציה שלנו.

תכלס הדבר הכי מפחיד זה תהליך ההתנוונות.
חלקם תהליכים טבעיים, כבר כיום קשה לדמיין את החיים ללא טלפון נגיש.
בעתיד אנו נסתמך על הטכנולוגיה בשביל הכל כנראה יהיה בסדר.

אבל - אנו לא צריכים לשכוח לחזק את האגוז שנמצא בתוך הקליפה שלנו.
תודה על הקריאה!